כתוצאה מהמקרה הקודם,כדי לפתור בעיה זו, אני נאלצת התחפשה לבן.

אמי חתכה את שערי שמאוד אהבתי והיה לי קשה להיפרד ממנו.
אני לבשתי את הבגדים של אחי חוסיין שנהרג, וכך יצאתי מהבית בלי להיתפס.


כך יכלתי לעבוד ולקנות אוכל. 

אך פתאום משהו מוזר התחיל לקרות לי בשוק כשהתחלתי לעבוד במקום אבא... מישהו.. או מישהי.. התחילה לזרוק לי מתנות קטנות כל יום אל השמיכה שאני פורשת על רצפת השוק.

אני לא יודעת למה.. אולי כדי להראות שיש מישהו בבית? אולי כדי להזכיר שהם קיימים, או אולי כדי לבקש עזרה? בכל מקרה, זה נחמד כל יום לקבל משהו. אני מרגישה שיש לי חברה מסתורית! 
 
בנוסף לכך פעם אחת  פגשתי ילדה שלמדה איתי בעבר, שמה שאוזיה, שגם היא התחפשה לבן ובכך היא תמכה בי, אני בה, ונפגשנו כל יום ועבדו יחדיו. מאז שאסרו את בית הספר, שאוזיה היא היחידה שאני רואה ונהפכנו לחברות הכי טובות.

יום אחד, כדי להשיג יותר כסף, מצאנו עבודה נוראית.
אנחנו חפרו בבתי קברות וחיפשו עצמות של בני אדם למכור. כמובן שאמי כעסה עלי לאחר שסיפרתי לה, אך זו הייתה הדרך היחידה כדי לקבל את מה שהזדקקנו לו.