מה שאני לא ידעתי זה שהובילתי את אסיף וחסן לשדה מוקשים. 

פתאום נשמעו פיצוצים.

אנחנו ישבנו שם ולא זזנו ולפתע ראינו דמות רצה אלינו מרחוק. 

זאת הייתה ילדה שעברה את שדות המוקשים בקלות. 

היא הובילה אותנו אל מחוץ לשדה. 

קראו לה לילה, והיא אירחה אותנו בביתה. 

ללא לילה, לא היו ניצלים. 

אך למרות כל הבהלה אני עדיין מלאת תקוות למפגש.

אך פתאום נשמע בוווום.