יום אחד, פצצה נפלה על הבית, ועל הילדים נפלו אבנים ולכלוך.

זה היה מאוד מפתיע! מזל שיצאנו מזה בשלום, לא האמנתי שכולם יצאו מזה בחיים.

  החיים שלנו נעשו עוד הרבה יותר קשים. 

רעבים ועייפים החלנו לחפש מקום לשהות בו. 

תחילה הגענו למחנה פליטים, שם מצאנו אוכל ושתייה. 

לילה רצתה להיכנס לשדה בו הפציצו ולקחת אוכל,  סירבתי אך לילה התעקשה ועשתה זאת.

היה פיצוץ בשדה המוקשים, ולילה נפצעה קשה.
אני הייתי  בדילמה. לא ידעתי  אם ללכת לעזור לה או להישאר בתחום המוגן כפי שאחרים אמרו לי. לבסוף החלטתי שאני הולכת לעזור ללילה.

אני הסתכנתי והגעתי אליה וסחבתי אותה בידי מחוץ לשדה
בסוף לצערי לילה מתה. אני ואסיף בכינו בלי סוף.

אך לפתע ראיתי את....!!!!!